במאמר זה נעסוק בהפרעות קשב וריכוז, ילדים וספורט. האם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) צריכים לעסוק בספורט?

אבל…יש אבל… הפרעות קשב וריכוז עלולות להוביל לקשיים מסוימים.

אילו קשיים עשויים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לספורט? אמנם אין רשימה מדויקת, אך האתגרים הנפוצים ביותר כוללים:

תשומת לב: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים להיות יותר מוסחים במהלך אימונים / תחרויות ומאבדים את אחריותם הספורטיבית (דוגמאות: החמצת כדור בגלל גורם חיצוני, בדיחות עם חבר לקבוצה וחסרים הוראות למאמן).

מוטיבציה / התמדה: זה נוטה להיות יותר בעייתי ככל שהילדים מתמקצעים בספורט, והפעילויות לא יהיו רק "מהנות". ככל שמתרגלים יותר, משפרים מיומנות מסוימת, ילדים אלו עשויים להתנתק וירצו להפסיק להשתתף (דוגמאות: לא לרצות להתאמן באופן פרטני בין אירועים מאורגנים; להתלונן על השתתפות בתרגול ורק לרצות לשחק במשחקים בפועל).

ויסות רגשי: אימפולסיביות הקשורה ל- ADHD מושפעת המון מרגשותיו של הילד. לפיכך, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להיות מתוסכלים בקלות, לאבד את העשתונות או לבכות (דוגמא: לצעוק על חבר לקבוצה שלא העביר את הכדור; לבכות לאחר שהחטיא כדור).

מדוע ילדים עם הפרעות קשב צריכים לעסוק בספורט מסודר?

ספורט יכול לספק לילדים הזדמנויות לפתח כישרונות ותחומי עניין אחרים. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז חווים לרוב קשיים לימודיים, אשר עלולים להשרות אצלם תחושת דימוי עצמי נמוכה.

ספורט יכול לספק הזדמנויות להצליח בתחומים אחרים, לטפח הערכה עצמית חיובית ולספק ביטחון עצמי כללי. כמובן, ניתן לומר את אותו הדבר לגבי מגוון פעילויות אחרות שאינן ספורטיביות, כולל השתתפות בקבוצות אומנויות ונוער (למשל, מועדוני בתי ספר, תנועות נוער).

מה הם ענפי הספורט הטובים ביותר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז?

אין שום ענף ספורט מסוים אשר הוכיחו כי הוא טוב לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אך עדיין הינה כמה המלצות מכוונות:

עניין – אנשים בעלי בעיות קשב וריכוז נוטים להשתעמם מהר, זה מורגש בייחוד אצל ילדים, ומתעצם אף יותר כאשר הם עושים משהו שלא מגיע מרצונם החופשי (אחת הסיבות לקשיים הלימודיים).

וודאו כי הילד באמת מעוניין בספורט והוא נהנה ממנו, שהרצון ללכת לחוג מגיע ממנו, ולא בגלל שאתם רוצים שהוא יעסוק בספורט מסוים (כן, גם אם זה היה החלום שלכם להיות רקדנית בלט או שחקן כדורגל בעל שם עולמי).

זה שהחברים הולכים זה נהדר, אך לא בטוח שזה נכון עבור הילד שלכם, שוב, שהרצון לספורט יגיע מהילד, הוא יתמיד בו, יתרה מכך, ידוע כי כאשר אנשים הסובלים מבעיות קשב וריכוז "נכנסים" למשהו אז זה עד הסוף, אין ימינה ואין שמאלה, זה יכול לקרות רק כאשר הרצון מגיע מהילד.

קבוצתי או אישי? אין כלל אצבע, מכיוון שסביר להניח שזה תלוי באינטרסים ובצרכים של ילדכם, כמו גם במטרה שלכם לערב את ילדכם בספורט. ספורט אישי ו / או אימון פרטני עשויים להיות טובים יותר עבור ילד אשר מוסחת בקלות במסגרות קבוצתיות או הזקוק למשובים תכופים מצד מאמן כדי לשמור על מעורבות, אם כי זה עשוי להרוס את החוויה החיובית של אינטראקציה עם חברים במסגרת קבוצתית. גם לזה ישנו פתרון, ישנם סוגי ספורט אינדיבידואלים אשר הילד עדיין יהיה חלק מקבוצה, למשל – טניס, שחייה, ריצה. מצד אחד דעתו של הילד לא מוסחת מכיוון שהוא לא משחק יחד עם הקבוצה, מצד שני הוא חלק ממסגרת חברתית ויוכל להרוויח את כל היתרונות.

3….2….1….צאו !